<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יוחנן בן מתיא</h1>
<h2>דף פג.</h2>
גרסינן בהשוכר את הפועלים [ב"מ פ"ג ע"א] מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים, הלך ופסק להן מזונות. וכשבא אצל אביו אמר לו אפילו אתה עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך שהן בני אברהם יצחק ויעקב וכו'. ועיין למעלה בסדר טבות שכתבתי שם דברים שיש בהן משום מחוסרי אמונה. יש שמקשין מכאן ומפרק החובל [ב"ק צ' ע"ב] אההיא דגרסינן בפרק מפנין [שבת קכ"ח ע"א] ובפרק המקבל [ב"מ קי"ג ע"ב] אההיא שיטה דאמר אביי רשב"ג ורבי ישמעאל [ורבי שמעון] ורבי עקיבא כולהו סבירא להו כל ישראל בני מלכים הם. אמאי לא קא חשיב לרבי יוחנן בן מתיא בהדייהו. וכן רבי מאיר דתניא בפרק החובל [ב"ק צ' ע"ב] בגמרא בושת הכל לפי המבייש והמתבייש, וכולן רואין אותן כאילו הן בני חורין שירדו מנכסיהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב. ואינה קושיא כלל. דהתם משוין את הקטן כגדול, ובכאן רבי מאיר מוריד הגדול והקטן (מעליהו) [ממעלתם] מעט, ולא כבן מלך בתוקפו. וכן רבי יוחנן בן מתיא אם היו ישראל רק בני מלכים די בסעודתן כסעודת שלמה בשעתו. אבל עכשיו שהן בני אברהם יצחק ויעקב [אשר] כל כך היה שמח בסעודתו של בני אדם שנדמו לו אפילו כערביים היה מרבה בסעודה, ולא מפני גדולת עושרו אלא מפני חיבת גמילות חסדים, להודיע לבני אדם אלהותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שיברכוהו, כדכתיב [בראשית כ"א] ויטע אשל [ראשי תיבות] אכילה שתיה לויה. ויקרא שם העוברים [סוטה י' ע"א] בשם ה' א' (מלך) [עולם]. ברוך הוא וברוך שמו לעולם ועד.
